בנשים עם הפרעות פוריות, בין אם השלימו טיפולי הפריה חוץ-גופית ובין אם לאו, אין עליה בסיכון למחלות ממאירות, כך עולה משלושה מחקרים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society for Reproductive Medicine. בסיכומו של דבר, ממצאי המחקר מספקים מקור להרגעה עבור נשים רבות.
בפרויקט OMEGA, מחקר עוקבה הולנדי עם מעקב פרוספקטיבי, נבחנו נשים במשך חציון של 17 שנים. שני ניתוחים נפרדים של עוקבה זו מצאו כי הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום וממאירות של רירית הרחם לא היה גבוה יותר ב-19,158 נשים לאחר לפחות מחזור IVF (In-Vitro Fertilization), בהשוואה ל-5,950 הנשים שדיווחו על הפרעות פוריות ולא עברו טיפולים אלו.
בנוסף, בניתוח מבוסס-אוכלוסיה שכלל 53,872 נשים באילינוי, ניו-יורק וטקסס, לא הודגם סיכון מוגבר לממאירות כלשהי לאחר טיפולי פוריות, בין אם מדובר היה בטיפולי IVF או טיפולים אחרים. עם זאת, משך המעקב לא עלה בהרבה על שלוש שנים.
במדגם OMEGA, חציון גיל המשתתפות עמד על כ-50 שנים וטיפול IVF הראשון ניתן בחציון גיל של 33 שנים. המשתתפות עברו 1-2 מחזורי IVF (32%), 3-4 מחזורי טיפול (33%) או חמישה מחזורי טיפול ומעלה (23%), החוקרים לא הצליחו לאסוף נתונים אודות 13% מהמשתתפות.
שיעור הנשים שלא ילדו היה גבוה יותר בקרב נשים לאחר טיפול IVF, בהשוואה לנשים שלא קיבלו טיפול IVF.
שיעורי SIR (Standard Incidence Ratio) לממאירות של המעי הגס והרקטום, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית בהולנד, לא היו שונים משמעותית בין נשים לאחר טיפולי IVF ואלו שלא קיבלו את הטיפולים (1.07 לעומת 0.77). הדפוס היה דומה עם סרטן מעי גס ועם סרטן של הרקטום או הסיגמה.
עוד זוהה סיכון מוגבר שאינו מובהק סטטיסטית לממאירות של המעי הגס והרקטום במהלך ארבע השנים הראשונות לאחר טיפולי IVF, אך סיכון זה ירד עם מעקב ארוך יותר. לא זוהה קשר משמעותי בין הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ובין הסיכון לתת-פוריות או בין הסיכון וטיפול בגלולות למניעת היריון.
הסיכון לסרטן רירית הרחם לא היה שונה באופן מובהק סטטיסטית בין האוכלוסיה הכללית בהולנד ובין נשים עם הפרעות פוריות (1.22), ולא זוהה הבדל משמעותי בין נשים לאחר טיפולי IVF ואלו שלא קיבלו את הטיפולים (1.13 לעומת 1.41).
עם זאת, הסיכון לסרטן רירית הרחם היה גבוה יותר בנשים לא-פוריות שלא ילדו, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (1.90) והיה נמוך יותר בנשים לא-פוריות שילדו בעבר (0.76). ההבדל בין נשים שלא-ילדו ונשים שילדו היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 0.37).
הסיכון לסרטן רירית הרחם במחקר OMEGA לא היה קשור באופן מובהק עם הגורם להפרעת הפוריות או מספר מחזורי IVF, בניגוד לממצאי מחקר קודם.
מנתונים נוספים עולה מגמה לסיכון מוגבר למלנומה בנשים לאחר טיפולי פוריות. שיעורי ההיארעות של מלנומה בכלל עמדו על 1.15, עם עליה ל-1.57 במהלך השנתיים הראשונות לאחר לידת חי. בנשים שהרו אך הפילו בהמשך תועדה היארעות גבוהה עוד יותר במהלך השנתיים הראשונות לאחר טיפולי IVF (1.90) ושלוש שנים ומעלה לאחר הטיפול (1.76).
אעפ"י שהממצאים אינם מובהקים סטטיסטית, הם בהחלט מעלים חשש מסוים ודרושים מחקרים נוספים עם מעקב ארוך יותר.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASRM (American Society for Reproductive Medicine)
לידיעה במדסקייפ