במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, להשוואת תוצאות ארוכות טווח של משלב R-CHOP (Rituximab + Cyclophospamide, Doxorubicin, Vincristine, Prednisone) לעומת CHOP-RIT (CHOP ולאחריו טיפול מיצוק ב-Iodine-133-Tositumomab) בחולים עם לימפומה פוליקולארית שלא קיבלו טיפול קודם.
בין השנים 2001 עד 2008, 531 חולים עם לימפומה פוליקולארית שלא טופלה קודם לכן, חולקו באקראי לשישה מחזורי טיפול R-CHOP או שישה מחזורי טיפול –CHOP-RIT. המחקר התמקד בחולים עם מחלה בשלב מתקדם.
לאחר חציון מעקב של 10.3 שנים, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות ושיעורי ההישרדות הכוללים המשוערים עמדו על 49% ו-78% בכלל החולים, בהתאמה. בקבוצת הטיפול ב-CHOP-RIT תועדו שיעורי הישרדות ללא-התקדמות לאחר עשר שנים שהיו טובים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים בקבוצת R-CHOP (56% לעומת 42%), אך שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר עשר שנים לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות (75% לעומת 81%).
החוקרים מדווחים כי לא זוהו הבדלים משמעותיים בין CHOP-RIT ובין R-CHOP בכל הנוגע להיארעות ממאירויות משניות (15.1% לעומת 16.1%), או תסמונת מיאלודיספלסטית או לויקמיה מיאלוידית אקוטית (4.9% לעומת 1.8%).
שיעורי התמותה הצפויים לאחר עשר שנים עקב ממאירות משנית לא היו שונים משמעותית (7.1% לעומת 3.2%), אך שיעורי ההיארעות המצטברים של תמותה עקב תסמונת מיאלודיספלסטית או לויקמיה מיאלוידית אקוטית היו גבוהים יותר בקבוצת CHOP-RIT, בהשוואה ל-R-CHOP (4% לעומת 0.9%, p=0.02).
החוקרים מסכמים וכותבים כי התוצאות המצוינות של טיפול אימונו-כימותרפי תומכות בהתרת טיפול זה כטיפול האינדוקציה הסטנדרטי בחולים עם לימפומה פוליקולארית בסיכון-גבוה, עד נתוני מעקב ארוך-טווח המעידים על עדיפות גישות טיפול אחרות.
Journal of Clinical Oncology