מאת מערכת אי-מד
נראה שקולו של פרופ' גיל סגל (בתמונה, באדיבות ויקיפדיה) , חבר המועצה הלאומית לביואתיקה, ראש המרכז למשפט רפואי וביואתיקה בקריה האקדמית אונו, פרופ' למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה וכירורג אף־אוזן־גרון, הוא הקול הגלוי הבודד והיחידי מתוך הקהילה הרפואית שמציג גישה מנוגדת לזו של ההסתדרות הרפואית בשאלת ההזנה בכפייה של שובתי רעב.
בראיון ל"הארץ" טוען סגל שהטענה שהזנה בכפייה היא עינוי וטיפול בחולה בניגוד לרצונו, כפי שטוענת הר"י, היא שגוייה ונסמכת על מציאות ממקומות אחרים בעולם שאינה מתאימה לישראל, לדעתו.
לתפישתו בשלב שבו שובת הרעב נמצא בסכנת חיים ממשית ומידית יש חובה על הצוות הרפואי לפעול להצלתו, בדיוק כשם שייעשה בוודאי באדם שיצית את עצמו בסניף ביטוח לאומי או בכל ניסון אחר להתאבדות .
לדעת סגל, הדיון הוא לא על הזנה בכפייה אלא על הצלת חיים.
לכתבה ב"הארץ"
