ירידה מובהקת בשיעורי ההיארעות של סרטן בגברים יהודים, נשים יהודיות ובגברים ערבים, ובתמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסיה (האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות)

לחצו כאן לקריאה מורחבת של דוח רישום הסרטן הלאומי של משרד הבריאות

הקשר בין היארעות סרטן ובין רמה חברתית-כלכלית

לקראת יום הסרטן הבינלאומי 2020, ערכו רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות מחקר שמטרתו להעריך את הסיכון לחלות בסרטן ברמות סוציו-אקונומיות שונות בישראל בשנים 2016-2014, תוך שימוש במדד אשכול חברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

הקשר בין מצב חברתי-כלכלי ובין תוצאי בריאות ידוע מזה שנים רבות. קשר זה, מבטא ככל הנראה, הבדלים בידע, בעמדות ובהתנהגויות בריאות, כמו גם שוני בחשיפות רלוונטיות ובנגישות לשירותי בריאות. משתנים אלה הוכחו כמשפיעים על מדדי בריאות שונים ויכולים להסביר במידה מסוימת הבדלים במצב הבריאות בין פרטים המסווגים ברמות חברתיות-כלכליות שונות. 

עיקרי הממצאים:

·         כלל סוגי הסרטן - בגברים השיעור הגבוה ביותר של תחלואה בסרטן נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-נמוכה. השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר. בנשים שיעור ההיארעות הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-גבוהה והשיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר.

·         סרטן השד - שיעור ההיארעות עלה ככל שעלה הסיווג של האשכול החברתי-כלכלי. השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, והשיעור הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-גבוהה וברמה גבוהה.

·         סרטן הערמונית - שיעור ההיארעות הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, בהשוואה לשאר האשכולות.

·         סרטן המעי הגס – גם בנשים וגם בגברים, שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה בינונית (גם בינונית-נמוכה וגם בינונית-גבוהה). השיעורים הנמוכים ביותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר וגם הגבוהה ביותר.

·         סרטן הריאה - שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים.

בגברים שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה בינונית (הן בינונית-נמוכה והן בינונית-גבוהה) והשיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה גבוהה. בנשים, השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, בעוד שבשאר האשכולות שיעור ההיארעות היה גבוה יותר, ללא הבדלים מובהקים ביניהם.

·         סרטן כיס השתן - שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים.

בגברים - בדומה לתמונה שהצטיירה עבור סרטן הריאה - שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר של סרטן כיס השתן נצפו באשכולות שסווגו ברמה בינונית (בינונית-נמוכה ובינונית-גבוהה) ושיעורים נמוכים יותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה גבוהה או נמוכה. בנשים, השיעורים היו נמוכים מאוד ודומים בכל האשכולות.

·         סרטן בלוטת התריס - שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בנשים לעומת גברים.

·         בשני המינים נצפתה עלייה מובהקת בשיעור ההיארעות עם העלייה בסיווג האשכול החברתי-כלכלי.

·         סרטן צוואר הרחם - שיעור ההיארעות הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-נמוכה, ומכאן ואילך השיעור ירד עם עליית הסיווג של האשכולות. השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, והוא היה דומה מאוד לשיעור שנצפה באשכולות שסווגו ברמה הגבוהה ביותר.

סיכום הממצאים:

·         עבור כלל סוגי הסרטן, הן בגברים והן בנשים - הסיכון הנמוך ביותר לסרטן נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר. הסיכון הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-נמוכה (גברים), או ברמה בינונית-גבוהה וברמה גבוהה (נשים).

·         בסרטן המעי הגס בגברים וסרטן הריאה בגברים השיעור הנמוך ביותר היה באשכולות שסווגו ברמה הגבוהה ביותר.

·         בשני סוגי סרטן נצפה קשר ישר בין אשכול חברתי-כלכלי לבין הסיכון למחלה - סרטן השד בנשים וסרטן בלוטת התריס בשני המינים.

סיכום הממצאים – שיעורי היארעות הגבוהים (אדום) והנמוכים (ירוק) ביותר של סרטן לפי אתר, מחלה ומין, 2014-2016

לחצו כאן לקריאה מורחבת של הדוח

סרטן: שאלות ותשובות

1        מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לסרטן?

בחירות בריאות הן המפתח להפחתת הסיכון לחלות בסרטן. יש להימנע כליל מעישון, לשמור על כללי 'חכם בשמש', להמעיט ככל הניתן בשתיית משקאות אלכוהוליים, לשמור על משקל גוף תקין, להעדיף תזונה בריאה ומאוזנת, ולבצע פעילות גופנית סדירה. יש להקפיד לגשת לבדיקות לגילוי מוקדם שהוכחו כיעילות, על מנת להגדיל את הסיכוי לריפוי, תוך קבלת החיסונים המומלצים. כמו כן, יש להיות ערים לשינויים בגוף ולפנות לבירור רפואי במידת הצורך.

2.      מדוע אבחון מוקדם חשוב כל כך?

במקרים רבים, גידול סרטני מתפתח באיטיות רבה. ראשיתו בגוש קטן של תאים שאינו גורם לשום תופעות. עם הזמן, עלול הגוש לגדול ולחדור לרקמות שמסביבו, ואף להתפשט לאיברים מרוחקים. ככל שמצליחים לאתר את הגידול בשלביו הראשונים, סיכויי ההחלמה טובים יותר, ולכן יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המחלה. ישנן תוכניות סריקה (Screening) שהוכחו כיעילות. ביחס לסרטן השד באמצעות ממוגרפיה, סרטן המעי הגס וסרטן צוואר הרחם, ובקבוצות הסיכון, ישנן המלצות מיוחדות.

3.      האם מחלת הסרטן עוברת בתורשה?

נמצא כי חלק מהגידולים הסרטניים הינם בעלי נטייה תורשתית, כגון סרטן השד, השחלות, המעי הגס, הערמונית, סרטן עור מסוג מלנומה ועוד. אנשים שבמשפחתם אובחנו מחלות אלו נמצאים בסיכון גבוה לחלות בהן, ומומלץ כי ישקלו לפנות לייעוץ גנטי. יש לציין, כי רק בחמישה עד עשרה אחוזים ממחלות הסרטן התגלו עד כה גורמים גנטיים. עם זאת, יש לדעת, כי גם כשמתגלה גורם גנטי, עדיין אין הכרח שהמחלה תתפתח. הימצאות קשר גנטי משפחתי מעלה את הסיכון של בני המשפחה הבריאים לחלות בסרטן, ביחס לאוכלוסייה הכללית, ועליהם להקפיד על ביצוע בדיקות המעקב ובתדירות המומלצת להם.

לאחרונה, התקבלה החלטה במסגרת ועדת סל התרופות לשנת 2020, לאפשר בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA1/BRCA2 אצל נשים בנות 65-30 ממוצא אשכנזי. את הבקשה להכללת הבדיקה בסל הגישה פרופ' אפרת לוי-להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית, המרכז הרפואי שערי צדק, המרכזת (עם פרופ' איתן פרידמן) את הקונסורציום הישראלי לגנטיקה של סרטן השד, בו פועלים 12 מרכזים גנטיים מכל רחבי הארץ, שהוקם ופועל ביוזמת ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן.

4.      האם סוגי מזון מסוימים עלולים לגרום לסרטן?

למזון שאנו צורכים יש, כנראה, תפקיד חשוב בהעלאת הסיכון למחלת הסרטן או בהפחתתו. תזונה דלה בירקות ודגנים מלאים, עתירת שומנים, בייחוד שומן רווי מן החי, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. צריכה גבוהה של מלח ומזון מעושן קשורה להתפתחות גידול סרטני בקיבה. לעומת זאת, תזונה מאוזנת מאוכל שאינו מעובד, מדגנים מלאים, עשויה להיות מפחיתת סיכון לחלות בסרטן. ההמלצות התזונתיות העיקריות הן: להרבות באכילת ירקות ופירות טריים (במיוחד צהובים, כתומים וירוקים), להפחית בצריכת שומן, ולהגביר צריכת סיבים תזונתיים, במיוחד אלה הנמצאים בירקות, פירות, דגנים וקטניות מלאים (כגון חיטה מלאה, דגני בוקר, אורז מלא, שעועית, אפונה, עדשים, חומוס, פולי סויה ועוד).

5.      האם אישיות האדם או מצבי מתח בהם הוא נתון עלולים לגרום לסרטן?

אין הוכחה מדעית מוצקה לכך שתכונות אופי עלולות לגרום למחלת סרטן. גם אין הוכחה מדעית לכך שסיכוייהם של אנשים הנמצאים בלחץ או במתח לחלות בסרטן גבוהים יותר מאלו של אנשים רגועים. כמו כן, לא הוכח עדיין כי מצבי לחץ גורמים להתפשטות מהירה יותר של מחלת סרטן קיימת. לחץ ומתח נפשי עלולים לגרום לנזק למערכות שונות בגופנו ולבעיות רפואיות אחרות באופן כללי, לא בהכרח דווקא למחלות סרטן. ככלל, למען בריאותנו ואיכות חיינו, יש לשאוף להפחתת המתח והלחץ הנפשי ככל שניתן.

6.      האם חלה עלייה במספר המחלימים ממחלות הסרטן?

ההתקדמות המדעית בחקר הסרטן הביאה לכך שכיום ניתן לרפא חולי סרטן רבים, לגבי המחלות השכיחות סיכויי הריפוי תלויים במידה רבה בסוג הגידול הסרטני ובשלב בו התגלתה המחלה. במחלות השכיחות בישראל, ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי הריפוי טובים יותר.

האמצעים החדשים לאבחון ולטיפול, התרופות החדישות והאפשרויות המתקדמות בתחום הכירורגיה, תורמים רבות להארכת חייהם של חולים, שבעבר נחשבו כחשוכי מרפא. ממחקר שנערך בשנת 2017 במימון האגודה למלחמה בסרטן, נבדק חיזוי ההחלמה מסרטן בשנים הקרובות. מסקנת המחקר שהתקבלה הראתה כי ניתן לחזות שמספר המחלימים עתיד לגדול בלמעלה מ-10,000 איש ואישה לשנה (באגודה למלחמה בסרטן מתקיימת פעילות ענפה למחלימים, כגון סדנאות 'מחלימים לחיים בריאים', קבוצות תמיכה וחוגים, כמו גם חוברות הסברה ועוד והכל ללא תשלום).

7.      האם בעתיד ניתן יהיה למנוע ולרפא את כל סוגי הסרטן?

עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית מצליחים בעולם המדע להגיע להבנה טובה יותר של התהוות הגידולים הסרטניים ולפתח אמצעי מניעה וטיפול טובים ויעילים יותר, כך שבעתיד נוכל למצוא דרכים למנוע את המחלה ביתר יעילות ולרפא עוד יותר חולי סרטן.